- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- מיסוי יחיד
- החזר מס שבח
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
הצוות הרפואי 'שכח' את הזכוכית בכף הרגל- בי"ח וולפסון יפצה
ידיעה בלעדית של פסקדין, שפורסמה גם ב-
לפסק הדין בעניין ישראלי נ' בית החולים וולפסון
שנתיים לאחר שתפרו את החתך שנגרם לאישה מרסיסי צנצנת דבש שנפלה על כף רגלה, היא גילתה כי שברי זכוכית גדולים נותרו בכף רגלה, ונאלצה לעבור שני ניתוחים. תביעת רשלנות רפואית שהגישה נגד בית החולים, התקבלה בחלקה.
בשנת 2002, הגיעה אישה לחדר המיון של בית החולים וולפסון לאחר שצנצנת דבש נפלה על כף רגלה וגרמה לה לחתך. במרכז הרפואי תפרו את החתך ושלחו אותה לביתה.
כשנתיים לאחר מכן גילתה לתדהמתה כי בכף רגלה נותרו שברי זכוכית מאותו מאורע. אם לא די בכך, היא אושפזה ונותחה ומכף רגלה הוצאה זכוכית באורך5X5 ס"מ. בניתוח נוסף שעברה בשנת 2007, הוצא עצב מכף רגלה.
בתביעה שהוגשה לבית המשפט השלום בת"א, טענה התובעת כי שני הניתוחים שעברה יכלו להיחסך ממנה, לו הרופא בחדר המיון היה מוציא מכף רגלה את הרסיס כבר ביום התאונה.
מנגד, טען ב"כ בית החולים כי התביעה התיישנה. לדבריו התביעה הוגשה למעלה משמונה שנים מהמועד בו התברר לתובעת כי נגרם נזק לגופה.
הוא הוסיף, כי בחדרי מיון לא נוהגים לבצע בדיקות אולטרסאונד וכי התובעת בעצמה היא זו שהתרשלה, בכך שהפילה את צנצנת הזכוכית על כף רגלה ולא נשמעה להוראות והמלצות רופאי חדר המיון, לפיהן היה עליה לגשת לקופת חולים ימים ספורים לאחר התפירה וכן לגשת רופא אורטופד מיד עם הופעת הכאבים.
על בית החולים אחריות לבריאות המטופלים
השופט מנחם (מריו) קליין קבע כי התביעה לא התיישנה. לדבריו יש לחשב את תקופת ההתיישנות החל ביום בו התגלה לתובעת כי הרסיס נותר ברגלה. כמו כן, קבע כי בית החולים גרם ברשלנותו לפגיעת התובעת וסבלה.
השופט הוסיף וביקר את בית החולים ואת הרופא המטפל, וציין כי לא טרח לבדוק לאחר ניקוי הפצע ולפני התפירה, אם נשארו רסיסי זכוכית ברגלה של התובעת.
לדבריו, על הרופאים החובה לאתר או לפחות לעשות מאמץ על מנת לאתר כל חתיכת זכוכית ולכן בית החולים הוא האחראי לנזקיה של התובעת.
עם זאת, ציין השופט כי התובעת לא טרחה לנסות ולהקטין את נזקה על ידי בדיקה מדוקדקת והישמעות להוראות רופא חדר המיון, ומשכך יש לה אשם תורם.
לפיכך נפסקו לתובעת פיצויים בסך 37,100 שקלים והוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של כ- 8,750 שקלים.
לפסק הדין בעניין ישראלי נ' בית החולים וולפסון
למדור: דיני נזיקין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
